ישיבת גבעת שמואל מאותתת על פשרה עם העירייה

ברקע הסערה סביב עתידה של ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל, במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא אומרים לראשונה לסרוגים כי הצדדים מנהלים מגעים מתקדמים לפשרה. במקביל, גורמים באופוזיציה ממשיכים לתקוף את התנהלות ראש העיר יוסי ברודני וטוענים כי ההחלטות התקבלו ללא דיון מסודר במועצה.
בדרך לפשרה?
בשבוע שעבר הודיע מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא להורי התלמידים כי עיריית גבעת שמואל החליטה להפסיק את ההתקשרות להפעלת הישיבה עוד לפני סיום ההסכם בין הצדדים. ברשת הישיבות הזהירו אז מפגיעה אפשרית בתלמידים, מהיעדר ודאות לקראת שנת הלימודים ומהשלכות כלכליות על ההורים.
אלא שכעת, נראה כי הצדדים מתקרבים להסכמות.
גורם בכיר במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא אמר לסרוגים כי מתנהלים מגעים לפתרון מול ראש העיר והעירייה על מחלוקות שהיו כבר שנים רבות בין העירייה לבין מרכז ישיבות בני עקיבא.
"המתח בין הרשות לבין הישיבה הוא מתח מיותר" נאמר "אנחנו רואים חשיבות גדולה בשיתוף הפעולה בין עיריית גבעת שמואל לישיבת בני עקיבא, ומקווים מאוד שהדברים ייפתרו כפי שאנחנו חושבים. טובת הישיבה וטובת התלמידים הן לנגד עינינו".
באופוזיציה תוקפים את ברודני
במקביל, חבר מועצת העיר עדי גרוס טען כי ההחלטות שהתקבלו היו ללא שיתוף חברי המועצה.
לדבריו "מועצת העיר אינה חותמת גומי. נבחרנו על ידי הציבור כדי להיות שותפים בהחלטות המשפיעות על עתיד העיר ותושביה. החלטות כה דרמטיות אינן יכולות להתקבל על ידי אדם אחד בלבד".
הוא הוסיף כי בעוד ראש העיר מתגאה בהישגי מערכת החינוך בעיר, בפועל תלמידי הישיבה נפגעים מהעימות ארוך השנים שהתקיים בין המוסד לעירייה.
"הישיבה היא מהמוסדות החינוכיים המובילים בישראל. במקום להילחם עבורה, ראש העיר מנהל מאבק שפוגע בתלמידים. אסור שהתלמידים יהפכו לבני ערובה".
ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל נוסדה ע"י הרב משה צבי נריה זצ"ל לפני יותר מ-50 שנה כמכינה לישיבת כפר הרא"ה, ובהמשך הפכה לישיבה תיכונית מהמובילות בציונות הדתית. כיום לומדים בה כאלף תלמידים, מהם מאות תושבי גבעת שמואל, והיא נחשבת לאחת הישיבות בעלות ההישגים הגבוהים בארץ.