כרך מ"ו של תחומין : AI בהלכה ונשים בפסיקה

על כתב העת "תחומין" אין צורך להרבות במילים.
כתב העת הוותיק והידוע מהווה כבר שנים רבות כלי פרסומי מרכזי למאמרי הלכה בתחומי תורה ומדינה, טכנולוגיה ועוד, ולאורך השנים פורסמו בו מאמרים של גדולי הרבנים בציבור הדתי לאומי במגוון נושאים חשובים ומרתקים.
קיבלתי את הכרך החדש, כרך מ"ו, והספקתי לעבור על חלק ניכר מן המאמרים בו. באופן טבעי, המאמרים שמעניינים אותי ביותר הם אלה הנוגעים בטכנולוגיות חדשות.
בכרך השנתי ישנם ארבעה מאמרים העוסקים בבינה מלאכותית. שניים בענייני משפט עברי, אחד בעניין פסיקת הלכה על ידי AI (נושא שנידון באריכות גם בספרי "עתידין להתחדש") ומאמר חשוב של הרב יעקב אריאל בעניין בינה מלאכותית בשבת.
"בינה מלאכותית" כהלכה
הרב משה גרינהוט ממכון משפטי ארץ בודק את האפשרות שמערכת בינה מלאכותית תשמש כדיין או בורר. והרב אריאל דוד מישיבת מעלה אדומים בודק אם מערכות בינה מלאכותית יכולות להציג ראיות בבית הדין. שניהם מכירים הן את החומר ההלכתי והן את האפשרויות (וגם את המגבלות) שמציגות מערכות של בינה מלאכותית, ומתייחסים אליה בכבוד ובחשש.
מערכות בינה מלאכותית כבר משמשות כבוררות באתרי אינטרנט ידועים, ורק במקרים קיצוניים טענות שבין מוכר לקונה מגיעות לבורר אנושי.
הרב גרינהוט בוחן את האפשרות לפניה לAI מול כל האפשרויות ההלכתיות שאנחנו מכירים: האם להחשיב את הבוט לבורר, לערכאות ובהסכמת בעלי הדין. בסופו של דבר מובן לו (והדברים כנראה פשוטים) שבינה מלאכותית לא תחליף דיין במקרים שבהם אין אפשרות לדרך הלכתית אחרת. הסיבה העיקרית שהוא מעלה היא שלבית הדין יש סמכות מוסרית שהוענקה לו מבחוץ, מן התורה, מן הציבור ומה'.
הרב אריאל דוד עוסק בשאלה האם ניתן להשתמש ב-AI כראיה בבית דין. הוא בוחן את השאלה הן מהצד החיובי, היכולת שלה למצוא מידע החבוי בתוך הררים של חומר, בזוויות של תמונות, לשפר מידע חזותי, ועוד. הוא קובע שכאשר אנחנו סומכים על היכולת הייחודית הזו, אזי ה-AI מגלה לנו ממש את המציאות ומחזק ראיות חלשות, והוא אינו כלי חיצוני לדיון. למרות זאת הרב דוד מצריך לעת עתה את הסכמת שני הצדדים כדי להשתמש בכלי בינה מלאכותית.
גם הצד השלילי נבחן במאמר, הצורך להכיל את האפשרות שראיות שמוצגות בבית הדין מזויפות בצורה מעולה ממש על ידי AI. הדיינים חייבים להיות ערים לאפשרות שראיות שנראות רגילות ומוצקות הן למעשה הטעיה מכוונת, ועליהם לעשות במקרה כזה שימוש בכלים שבידיהם כדי לברר את הדין ולדחות את הרעיות.
המאמר השלישי הוא בשער מצוות וקיומן, ושם טוען הרב ישראל קלרק מישיבת הר עציון שמערכות בינה מלאכותית יכולות בהחלט לפסוק הלכה. הוא סוקר את השיקולים השונים שהוזכרו כמייחדים פסיקה אנושית מפסיקה אוטומטית, והוא דוחה אותם. כאמור, בספרי כתבתי על הנושא הזה בדיוק, ומסקנתי דומה למסקנתו, אם כי יצויין לזכותו של הרב קלרק שהוא לוחם את מלחמתה של תורה יותר בנחרצות ממני (ושמא שלש שנים שעברו מאז שכתבתי את הדברים הגבירו בצדק את הביטחון שלו בדבריו).
המאמר הרביעי בענייני בינה מלאכותית הוא "בינה מלאכותי כ'ידא אריכתא'", של הרב יעקב אריאל שליט"א. הוא עוסק בענייני בינה מלאכותית בשבת, ולצערי אינני בטוח שהבנתי על מה בדיוק נסוב המאמר. ייתכן שחלק ממנו מתאר שימוש במערכות שליטה ביתית  כדוגמת אלקסה וסירי, שיש להם גם יכולות של בינה מלאכותית, אבל הוא מתייחס באופן ברור להפעלה מיידית של מכשירי חשמל בעקבות פקודה קולית או אפילו לחיצה על כפתור. אמת היא שיש שרצו להתיר את השימוש במערכות כאלה מן הטעם שבפועל המלאכה אינה נעשית כתוצאה ישירה של האמירה אלא עוברת עיבוד וטיפול דרך רשת האינטרנט, וכך נקטעת לדבריהם המסירה הישירה מהמפעיל לפעולה. לדברים הללו מתנגד הרב אריאל, ובצדק רב. הבעיה היא שמערכות כאלה אינן מתוארות במאמר.
בחלק ניכר מהמאמר הרב אריאל מבסס את טענתו שלבינה המלאכותית אין שום עצמאות והיא אינה אלא גולם. היכולות שלה הם מעשה ידי המתכנת שיצר את התוכנה שרצה בה, ואחר כך כל מה שמתרחש אחר כך "התוצאה היא מעשה ישיר של האדם" (של המתכנת? של המפעיל?). בגלל שתהליך ההחלטות נמשך ברצף כל הזמן, כל הפעלת מכשירים על ידי AI היא עדיין תוצאה ישירה של מעשה ההפעלה או של הפקודה שניתנה. במאמר בכתובים הצעתי לגבי מכשירים מתוחכמים יותר, המגיעים אלינו בהדרגה (וחלקם כבר איתנו) לתת להם דין של גוי של שבת.
בניגוד למקרה שמציג הרב אריאל, מכשירי AI בימינו כבר יכולים לפעול בלא הנחיה מיידית וגם לסרב לפעולה, והשליטה של המפעיל בהם רחוקה מלהיות מושלמת. מבחינה הלכתית וביחס לאדם המפעיל אותם, יש להם agency, נוכחות עצמאית. בניסיון לגשר על יכולת הפעולה העצמאית של בינה מלאכותית, הרב אריאל מרמז במאמר שהאדם האחראי לפעולה של המכשיר הוא המתכנת. האם הוא יהיה אחראי לכל הפעלת מכשיר בשבת, בכל תקופה ומקום? ואם לא, מה השייכות שלו לקביעת AI כ'ידא אריכתא'?
לגבי השאלה אם אפשר לגרום לAI בערב שבת להפעיל מכשירים בשבת, הרב אריאל שליט"א חוזר אל השיטה הוותיקה שלו, שהזכרתי גם בספרי, שיש למעט ככל הניתן בהפעלת מכשירים אוטומטית בשבת, ומותר להפעיל כך רק מה שמותר גם לגוי של שבת להפעיל.
בעוניי, מצאתי את התיאורים המציאותיים של ה-AI במאמר הזה לא תואמים למציאות, ומבחינה הלכתית נותרו שאלות רבות. בכל מקרה המחלוקת שלי עם הגישה הזו היא עקרונית, מפני שיש לנו חובה הלכתית, לדעתי, לדאוג ששבת לא תהיה יום של סבל ואי נעימות בגלל חומרות והקפדות שונות על איסורים שאינם אפילו איסורי דרבנן. אני חושב שהפער בין עמדת הרב אריאל וביני רק גדל בעקבות המאמר הזה.
כמו שהתרחש עם איסורי החשמל בשבת, דברים שנכתבים היום, בתקופה הבראשיתית של מהפכת הבינה המלאכותית, ולפני שהצלחנו להבין את הטכנולוגיה לעומקה, עשויים לבסס תפיסות הלכתיות שאינן מתאימות למציאות, וזה תהליך שעשוי לפגוע במעמדה של ההלכה בציבור.
על שעונים חכמים בשבת וזריקות הרזיה בהלכה
המאמרים האחרים בכרך גם הם מעניינים מאד, חלקם עקרוניים וחלקם נוגעים לפרטי הלכה. הרב אברהם סתיו מעלה את הבעיה שבימינו פעילויות פנאי והנאה הן באופן פרדוקסלי מה שפעם נחשב למלאכה מובהקת (קטיף, כדרות, נגרות וכד') ודן בהשפעה של השינוי הזה על הפסיקה בהלכות חול המועד. הרב גד מכטה עוסק בנושא (שכבר די נפרץ) של ענידת שעון חכם בשבת, והוא מתווה קווים להיתר ואפשרויות להידור. הרב רימון עוסק בשימוש בזריקות הרזיה למטרות שידוכים ונראות כללית, ובאופן עקרוני הוא מתיר, במגבלות. יש עוד עושר של מאמרים (למעלה מחמישים!) ורובם קריאים ומעניינים. נציין מאמר של הרב גד אלדד התוקף את עמדת מכון צומת (המו"ל של תחומין) בעניין גיור. מתן האכסניה למאמר כזה אינה מובנת מאליה.
נקודות ראויות לציון
מצער מאד שעדיין מתוך כל הכותבים ישנה רק כותבת אחת, וגם היא בשיתוף עם בן זוגה. התוצרת המבורכת של כתיבה תורנית של נשים צריכה להתבטא גם בכתב העת הזה. איני יודע אם הבעיה היא בצד ההיצע או בצד המערכתי. העוסקים והעוסקות בענייני לימוד תורה ופסיקת הלכה של נשים צריכים להגביר את מאמציהם בתחום, לדעתי.
כרכי תחומין תמיד עסקו בענייני צבא ומלחמה עוד לפני מלחמת לבנון הראשונה (שעניינה נדון בעיקר בכרך ד), ובשנים האחרונות עוברים בהם נושאי מלחמת חרבות ברזל בהיבטים השונים. מענייני דיומא חשוב לציין את מאמרו של הרב דוד לאו, הרב הראשי לשעבר, המבאר ותומך בעמדת הרבנות הצבאית בעניין יציאה לחופשה בשבת.
מילה של הערכה לרב ד"ר איתמר ורהפטיג, שהיה במערכת בכרך הראשון בשנת תשמ"א וכתב את דבר העורך, וגם בכרך מ"ו הוא באותה העמדה (לא ברציפות) ומשדר את המסר של מסורת ומשענת בעולם משתנה ומתחדש.