חוק התקשורת עבר: מה יקרה עכשיו בשידורי הטלוויזיה?

מליאת הכנסת אישרה היום (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקשורת החדש של שר התקשורת שלמה קרעי, לאחר שהצעת החוק זכתה לתמיכת 53 חברי כנסת מול 48 מתנגדים. מדובר באחת הרפורמות המקיפות ביותר בשוק השידורים בישראל בשנים האחרונות, כזו שלדברי הקואליציה תגביר את התחרות ותפחית רגולציה מיותרת. באופוזיציה, לעומת זאת, מזהירים מפני פגיעה בעצמאות התקשורת – ועוד לפני שהדיו התייבש על החוק, כבר הוגשו עתירות לבג"ץ לביטולו.
הרפורמה מגיעה לאחר מתיחות פוליטית בקואליציה, כאשר הסיעות החרדיות התנגדו בתחילה לנוסח החוק. רק לאחר שהראשל"צ הרב יצחק יוסף הורה לסיעת ש"ס לתמוך בחוק – בתמורה לקידום חוק לומדי התורה וחוק הכשרות – הצליח השר קרעי לגייס את הרוב הנדרש. במכתבו לאריה דרעי, הבהיר הרב יוסף כי "אין מקום להתמהמה" ויש "להציל את עם ישראל מאכילות נבלות וטריפות". מה בעצם קובע החוק?
במרכז הרפורמה עומדת הקמת רשות תקשורת חדשה, שתאחד את גופי הפיקוח הקיימים ותהיה אחראית על הרגולציה בשוק השידורים. במקביל תוקם מועצה בת תשעה חברים שתקבע את מדיניות הרשות ותפקח על פעילותה.
אחד הסעיפים המרכזיים בחוק מחייב גופי תוכן גדולים – ובהם שירותי שידור וסטרימינג העומדים בקריטריונים של הכנסות או מספר מנויים – להירשם במרשם ייעודי ולהשתתף במימון הפקות מקור ישראליות. החובה תיכנס בהדרגה ותגיע בסופו של דבר ל-6.5% מההכנסות, כאשר חלק מהסכום יוקדש לסרטי תעודה ישראליים.
בתחום הספורט קובע החוק כי בעלי זכויות שידור לא יוכלו עוד לחייב צרכנים לרכוש חבילות יקרות כדי לצפות באירועי ספורט מסוימים, ויחויבו לאפשר הפצה שוויונית יותר של התכנים. בנוסף נקבע כי אירועי ספורט שיוגדרו כבעלי חשיבות ציבורית ישודרו ללא תשלום נוסף ובערוצים פתוחים.
עוד קובע החוק כי מערך עידן+ ימשיך לפעול, כאשר עלות הפעלתו תמומן מתקציב תאגיד השידור הציבורי. גם תקציב רשות התקשורת החדשה ימומן מקיצוץ בתקציב התאגיד. החוק לא ייכנס לתוקף באופן מיידי, אלא בעוד 24 חודשים, כאשר חלק מהסעיפים ייכנסו לתוקף במועדים שונים. קרעי: "שברנו את המונופולים"
שר התקשורת שלמה קרעי בירך על אישור החוק וטען כי מדובר ב"רפורמה היסטורית" שתגדיל את התחרות, תרחיב את אפשרויות הבחירה לצרכנים ותסיר רגולציה מיותרת. לדבריו, החוק "מסיר את שלשלאות התעמולה" ומעביר את הכוח לציבור. קרעי הוסיף כי הרפורמה "שוברת את המונופולים" בשוק התקשורת הישראלי.
האופוזיציה מזהירה מפגיעה בתקשורת
באופוזיציה תקפו בחריפות את המהלך. בישראל ביתנו טענו כי מדובר ב"עוד צעד בדרך להפיכת מדינת ישראל למדינה במודל ארדואן", והתחייבו לבטל את החוק אם יחליפו את השלטון. יו"ר כחול לבן בני גנץ טען במליאה כי החוק הוא חלק ממה שכינה חזרה ל"הפיכה המשטרית", והזהיר כי הפגיעה בתקשורת העצמאית מצטרפת לשורת מהלכים שמחלישים את המדינה. עתירות לבג"ץ כבר הוגשו
זמן קצר לאחר אישור החוק הוגשו עתירות ראשונות לבג"ץ – אחת מטעם חברי הכנסת אפרת רייטן ואיתן גינזבורג, ואחת נוספת מטעם התנועה לאיכות השלטון. העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו ביניים שיקפיא את כניסת החוק לתוקף ואף לבטל אותו לחלוטין.
לטענת העותרים, החוק קודם בהליך חקיקה פגום, תוך פגיעה בעבודת הכנסת ובהליכי החקיקה התקינים. במקביל, לטענתם, החוק מעניק לממשלה השפעה רחבה מדי על שוק התקשורת ופוגע בעצמאות התקשורת. מנגד, בקואליציה דוחים את הטענות וטוענים כי מדובר ברפורמה שנועדה להגביר את התחרות ולהפחית רגולציה מיותרת.
כעת, כל העיניים נשואות לבג"ץ – שיצטרך להכריע אם להיעתר לעתירות ולהקפיא את החוק, או לאפשר לרפורמה להיכנס לתוקף כמתוכנן. עדכונים נוספים בהמשך.